ההרעה בתנאי העבודה היא תופעה שנצפתה במקומות רבים בעולם. הסיבות לכך מגוונות, אך הנפוצות ביותר כוללות גלובליזציה, אוטומציה ומיקור חוץ.
בחלק זה נדון כיצד הובילו שלושת הגורמים הללו להרעה בתנאי העבודה.
תנאי העבודה הידרדרו עד כדי כך שהעובדים נאלצים לעבוד בסביבות לא בריאות. זה הוביל להופעת מחלות שונות ואף למוות. תנאי העבודה הידרדרו בגלל חמדנות ואנוכיות של מעסיקים.
ההרעה בתנאי העבודה היא תופעה עולמית שמשפיעה על כל מדינות העולם. הבעיה אינה מוגבלת למדינה או אזור אחד; זוהי בעיה גלובלית הדורשת תשומת לב ופעולה עולמית.
ההרעה בתנאי העבודה מהווה בעיה כבר שנים רבות. הצגתם של כותבי בינה מלאכותית היא רק דרך אחת שבה מטפלים בבעיה.
ההרעה בתנאי העבודה היא תופעה שנצפית במדינות רבות. רעיון ה"איזון בין עבודה לחיים" נדחק לרקע, ואנשים צפויים לעבוד יותר שעות מאי פעם.
בארצות הברית, למשל, עובד ממוצע עובד 1,700 שעות בשנה. זה בערך 140 שעות בחודש או 20 שעות שבועיות. זהו מספר גבוה בהרבה מרוב המדינות המפותחות האחרות וזה לא רק בגלל שהאמריקאים עובדים ימים או שבועות ארוכים יותר – הם גם עובדים יותר שעות בסך הכל.
תנאי העבודה הידרדרו בעשורים האחרונים. מספר השעות שאנשים עובדים, מספר הימים שהם עובדים ורמת השכר – כולם יורדים.
במחקר שנעשה על ידי אוניברסיטת הרווארד, הם מצאו כי חלה ירידה במספר שעות העבודה בשבוע מאז 1980. כעת הוא עומד על 34 שעות שבועיות במקום 40 שעות שבועיות. כמו כן, חלה ירידה במספר ימי העבודה בשנה מ-261 ל-247 ימים משנת 1980 עד 2016. לבסוף, חלה ירידה בשכר לעובדים לפי שעה. השכר החציוני לעובדים לפי שעה ירד מ-8.00 דולר לשעה ל-7.25 דולר לשעה בין השנים 2000 ל-2016 (לשכת העבודה לסטטיסטיקה).
תנאי העבודה הידרדרו בעשורים האחרונים. זאת תוצאה של מספר גורמים, ביניהם הירידה באיגודי עובדים, דה-רגולציה והפרטה. הדבר הוביל לעלייה בעבודה לא מסוכנת ולירידה בביטחון התעסוקתי.
ההרעה בתנאי העבודה הביאה לירידה באוטונומיה של העובדים, בגמישות ובשליטה על עבודתם. בנוסף, עובדים מדווחים על רמות גבוהות יותר של מתח ושחיקה.
יש אנשים שלא מרוצים מההרעה בתנאי העבודה. הם מאמינים שצריך לשלם להם יותר משכר מינימום וליהנות מגישה להטבות כמו שירותי בריאות ופנסיה.
ישנן סיבות רבות להרעה זו בתנאי העבודה. האחת היא שאין מספיק מקומות עבודה לכל מי שרוצה לעבוד. סיבה נוספת היא שהכלכלה השתנתה כל כך בשנים האחרונות, ולעובדים קשה להסתגל.
תנאי העבודה מתדרדרים בגלל המהפכה הדיגיטלית. זה נובע מהעובדה שהאוטומציה וה-AI גוזלים משרות. הטכנולוגיות הללו גם מבטלות משרות בעלות מיומנות נמוכה, שבאופן מסורתי נעשות על ידי נשים, כמו קופאיות ומזכירות. העבודה שאנשים אלה עשו בעבר נעשית כעת על ידי מכונות ומחשבים.
אל לנו לחשוב על כותבי הבינה המלאכותית האלה כתחליף לקופירייטרים אנושיים. הם פשוט מספקים סיוע לכותבי התוכן על ידי היפטרות מחסימת הכותבים ויצירת רעיונות תוכן בקנה מידה.
ההרעה בתנאי העבודה, כמו העלייה במחלות הקשורות לעבודה והעלייה במספר תאונות העבודה, היא דאגה גדולה לעובדים. השימוש בבינה מלאכותית יכול לעזור לפתור בעיה זו על ידי הפחתת מספר תאונות העבודה והגברת בריאות העובדים.
טכנולוגיות בינה מלאכותית שימשו חברות כדי לצמצם תאונות עבודה ולהגביר את בריאות העובדים. לדוגמה, נעשה שימוש בבינה מלאכותית לניטור תנועות עובדים ולזיהוי כל סכנה או סכנה פוטנציאלית שעלולה להיווצר. הוא שימש גם לניטור בריאות העובדים ולהתריע למעסיקים כאשר עובד נמצא בסיכון למחלה או לפציעה.
הרעה בתנאי העבודה היא בעיה רצינית בעולם המודרני. על מנת לטפל בזה, עלינו לקחת בחשבון את ההיבטים הבאים:
-ירידה בשכר ובקצבאות לאורך זמן
-עלייה בעומס ובאחריות
-חוסר ביטחון תעסוקתי
-חוסר שליטה על לוחות הזמנים של העבודה
-חוסר אוטונומיה וכוח קבלת החלטות בעבודה
תנאי העבודה מתדרדרים כבר זמן מה. מספר האנשים שעובדים במקביל גדל, ולעתים קרובות הם מתבקשים לעבוד בשעות מאוחרות. זה מוביל ללחץ, אשר מוביל לאחר מכן להידרדרות הבריאות.
זה לא מוגבל רק למקום העבודה. יש עלייה במספר האנשים שעובדים מהבית, מה שגורם להם להיות יותר מבודדים ופחות סוציאליים עם אנשים אחרים. הם גם סובלים מרמות מתח גבוהות יותר בגלל הלחץ והבידוד הנובעים מעבודה מרחוק.
תנאי העבודה בארה"ב הידרדרו עד לנקודה שבה הם כעת גרועים יותר משהיו בשנת 1850. המחקר, שנערך על ידי הלשכה הלאומית למחקר כלכלי, מצא שעובדים אמריקאים פרודוקטיביים יותר כעת מאי פעם אך סובלים משכר עומד. וירידה בביטחון התעסוקתי.
תנאי העבודה לעובדים אלה הולכים ומדרדרים כבר עשרות שנים. ממצאי הלשכה מראים שבשנת 1950, עובד טיפוסי הרוויח כ-17 דולר לשעה בדולרים של היום והיה לו עבודה עם ביטחון תעסוקתי מסוים. כיום, עובד טיפוסי מרוויח כ-22 דולר לשעה אך אין לו ביטחון תעסוקתי והוא נתון לגחמות ההנהלה.
המחקר מצא כי הירידה במשרות היציבות לוותה בעלייה בעבודות עצמאיות וקבלניות, שאינן מציעות הטבות או ביטחון תעסוקתי כלל. אחוז העובדים המועסקים בהסדרים כאלה עלה מ-10% ל-15% בין 1980 ל-2005, בעוד שהשכר צמח רק במחצית משיעור הפריון בתקופה זו.
